מבוא לטיפול הכרתי התנהגותי

טיפול הכרתי קוגניטיבי – התנהגותי CBT הינו טיפול נפשי שכל ייעודו יהיה לסייע למטופל להתמודד עם הבעיות שלו על ידי שינויים בדפוסי החשיבה וההתנהגות שלו. הטיפול מדרבן את המטופלים לדבר על מה שהם חושבים על עצמם, על כל מה שסביבם ועל נפשות אחרות בעולמם, על הצורה בה מקרים מסוימים ומעשים ישפיעו על הרגש ועל המחשבה שלהם. שיחות אודות כל אותם נושאים יוכלו לעזור לאדם לעשות שינוי בדרך החשיבה ההכרתית שלו ובמעשיו בצד ההתנהגותי שלו ובאופן הזה לסייע לבעיה שממנה הוא סובל.

למי טיפול CBT עשוי להועיל?

טיפול הכרתי התנהגותי אפקטיבי בעיקר לכל מי שסובל מבעיות נפשיות ומבעיות כמו חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעות אכילה, התמכרות לתרופות או התמכרות לסמים, פוביות ועוד. בניגוד לכל טיפול נפשי אחר ששם דגש על חוויות העבר של המטופל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי יתרכז בבעיות ובמגוון של קשיים שהמטופל נאלץ להתמודד איתם כעת – עכשיו. השיטה תספק למטופל שיטות פרקטיות להקלה ברגשות ובתחושות שלו לאורך היום. בנוסף, הטיפול יהווה כלי יעיל לכל מי שרוצה להצליח להתנהל טוב יותר במקרים של סטרס. מספר הפגישות לרוב יהיו מפגשים שבועיים או פעם בשבועיים עם מטפל. מספר המפגשים ישתנה בהתאם לאופי הבעיות והמטרות של כל מטופל ויכול לנוע בין חודש וחצי לחצי שנה.

איך מסייע הטיפול?

טיפול הכרתי התנהגותי יכול לסייע לאדם להבין לפני הכל כיצד המחשבות שלו ובהתאם אליהן – ההתנהגות שלו עשויים להשפיע על כל טווח הרגשות שיש לו וכיצד הם מקבעים את הבעיה שממנה הוא סובל. המטפל יעזור למטופל לבחור בצורות חלופיות לשינוי של דפוסי המחשבה שלו ושל ההתנהגויות שלו כדי שיצליח להתמודד עם הבעיה שלו. הטיפול אינו פותר או מרחיק את הבעיות, אלא בעיקר מאפשר למטופל ליישם שיטות מסוימות שבאמצעותן יוכל להתמודד בצורה הרבה יותר מועילה וחיובית. 

טיפול הכרתי  – התנהגותי הינו כיום אחד מהטיפולים היעילים ביותר למקרים של דיכאון וחרדה. הטיפול עוזר לכל אדם שסובל מדיכאון או חרדה, להבין שיש לו למעשה חלק בכל בעיה שהוא חווה ולעיתים, לא המצב הוא שהופך אותו לאומלל, כי אם הדרך שהוא חושב על עצמו והצורה בה הוא מגיב למה שקורה, כמו בדוגמא זו –

סיטואציה – עבר עליכם יום לא קל, אתם חשים מיאוס ומחליטים ללכת לקנות משהו בחנות שאתם מכירים בה את המוכר. לא כמו שצפיתם, המוכר בחנות מתעלם מכם. מיד עולות בכם מחשבות לא טובות כגון – 'הוא לא אוהב אותי", "הוא היה מעדיף שלא נכנסתי לחנות" וכולי. כל אלא יגרמו לתחושה של חוסר הערכה כלפי עצמכם ותחושה קשה עוד יותר ממה שהייתה קודם לכן עד כדי חרדה או דיכאון. אולם, מחשבות אחרות וחיוביות יותר כמו  – "הוא טרוד מאוד במשהו שלא קשור אליי ואני דואג לו", הינה מחשבה חלופית,  כשהמשמעות של המחשבה הזו שהיא התחלפה בכלל בדאגה לאדם, כל התפיסה השתנתה והפרשנות היא חיובית והיא גם תגרור אתכם להתנהגות חיובית, באופן שבו תתקשרו לשאול לשלומו.

המאמר נכתב ע"י צוות מכון בטיפול אורי פוקס  – טיפול בחרדות, דיכאון, ביטחון עצמי ועוד.

קרדיט תמונה: freepik